רד"ק על בראשית ל״ז:כ״ד

1 וַיִּקָּחֻהוּ. חָסֵר וי״ו. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה פד:טז: מִי הָיָה שֶׁלְּקָחוֹ? זֶה שִׁמְעוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ״וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן״ בראשית מב:כד.

2 אֵין בּוֹ מָיִם. כִּי אִם הָיָה בּוֹ מַיִם הָיָה טוֹבֵעַ בַּמַּיִם וַהֲרֵי כְּאִלּוּ הֲרָגוֹ בִּידָם. וְאָמַר אֵין בּוֹ מָיִם אַחַר שֶׁאָמַר וְהַבּוֹר רֵק, אוּלַי הָיָה בּוֹ טִיט כְּמוֹ בּוֹר יִרְמְיָהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט״ ירמיה לח:ו וְלֹא מֵת בַּעֲבוּר זֶה, וְהַדְּרָשׁ יָדוּעַ שבת כב. שֶׁאָמַר מַיִם אֵין בּוֹ אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ. וְאִם כֵּן הוּא, הֱוֵי כְּאִלּוּ הֲרָגוּהוּ, כִּי לֹא יָדְעוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ הָאֵל נֵס וְלֹא יִשְּׁכוּהוּ.